סוד שמחת הנישואין – נתינה

מאמר בנושא זוגיות בנישואין
מאת: הרב יורם אליהו

יש זוגות שלא יודעים לגלות בחיי נישואיהם את האמת הפשוטה והנפלאה הזו, וחושבים שאולי ישנן דרכים אחרות לשמחה אמתית, כמו: קודם היינו חופשיים 'עשינו חיים' – באה התורה ומלמדת ששמחה אמיתית היא רק ביחד עם אשתך-ביתך.

פורסם במכון מאיר - http://www.machonmeir.org.il

על הפסוק בפרשתנו (יד כו) "ושמחת אתה וביתך" דורשת הגמרא (ביבמות סב ב) "אמר ר' תנחום אמר ר' חנילאי, כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה, שנאמר 'ושמחת אתה וביתך'." ביתך – זו אשתך. מבאר זאת בעל ה'תורה תמימה' במקום: "ומשמע שאי אפשר לאדם יחידי לשמוח שמחה אמתית כשהוא לבדו".
יש זוגות שלא יודעים לגלות בחיי נישואיהם את האמת הפשוטה והנפלאה הזו, וחושבים שאולי ישנן דרכים אחרות לשמחה אמתית, כמו: קודם היינו חופשיים 'עשינו חיים' – באה התורה ומלמדת ששמחה אמיתית היא רק ביחד עם אשתך-ביתך.

דבר זה מלמד גם ה'אור החיים' הקדוש בדיוק הנפלא שהוא מדייק בפסוקים מספר בראשית, כאשר התורה מסכמת את שנות חייהם של אבותינו, נאמר באברהם "ואלה שני חיי אברהם אשר חי", ביעקב נאמר "ויחי יעקב" ואף ביוסף נאמר "ויחי יוסף", ואילו ביצחק נאמר "ויהיו ימי יצחק" כאן לא מוזכרת המילה 'חיים'. מסביר האורח חיים כך (בראשית לה כח):

"ואולי כי היות שמיום שנולד עד העקידה לא היתה לו בת זוג, ואמרו חז"ל 'השרוי בלא אשה שרוי בלא חיים', ומעת העקידה התחילו לכהות עיניו (עיוור חשוב כמת). לזה לא הזכיר בו חיים". דהיינו, מכיון שכל ימי חייו של יצחק היה חסר משהו במובן של 'חיים', לא כתבה התורה את המילה 'חיים' בסכום שנותיו. ומי לנו גדול כיצחק אבינו ושלם כמותו, ובכ"ז את התקופה שלא היה נשוי אי אפשר להגדירה 'חיים'.

הדרך להשיג שמחה וחיים איכותיים היא כידוע וכמפורסם הנתינה. יסוד זה נלמד מאברהם אבינו, איש החסד, שהחסד הראשון שרמוז בתורה שהוא עשה היה דווקא עם אשתו, שנא' "ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלֹה". המילה 'אהלה' נקראת 'אוהלו'. מדוע כתבה התורה 'אהלה'?
כאן אני נוהג לתאר מציאות יום יומית בחיי זוג, הבעל יוצא לעמל יומו בבקר, והנה לאחר יום מתיש, כשהוא בדרכו הביתה הוא חושב 'עבדתי כל כך קשה, ועכשיו אבוא הביתה, אנוח מעט ואשתי תכין לי כוס קפה' וכולו שמחה מעצם המחשבה.
ובבית, האשה אף היא אחרי יום עמוס בעבודה, ובבית עם הילדים ועבודות הבית ותוך כדי המירוץ להספיק את כל משימותיה היא מתבוננת בשעון וחושבת 'תכף יבוא בעלי ויכין לי כוס קפה, אני אוכל לנוח מעט, אוה כמה נפלא!'
אם כן מי מכין את הקפה ראשון?

זאת למדנו מאברהם אבינו. אברהם ושרה הולכים מאלון מורה לבית אל. שניהם לא צעירים, עייפים, וכל אחד מהם מחכה להגיע למקום חניה ולנוח. מלמדת התורה "ויט אהלֹה" – "אהלה כתיב, בתחילה נטה את אוהל אשתו ואח"כ את שלו" (רש"י שם). זהו החסד הראשון של אברהם אבינו, ומתוך בניין ביתו הנכון הלך ובנה את העולם במידת החסד. (ועיין בדבריו הנפלאים של ה'משך חכמה' בבראשית לה א שמרחיב את המושג 'אהלה' לכל צרכיה של האשה).
ויש לשאול, מדוע הקרי אינו אוהלהּ? ונראה שרצתה התורה לרמוז שהאהלה טמוע באוהלו, וגם האשה מצווה לתת את חלקה הראוי להשלמת בניין האהל בצורה הראויה.

וכן מלמד הרב דסלר בקונטרס החסד שלו (מכתב מאליהו ח"א) – "כי אהבה זו באה על ידי השלימם זה את זה... על כן בהיותם נותנים השלמה זה לזה – יאהבו זה את זה... כי הנותן יאהב, וזהו אשר באהבתם כל שאיפתם היא ליתן ולהשפיע נחת וענג זה לזה". והוא מוסיף "וכך אני אומר תמיד לזוג בעת שמחת כלולותיהם: היזהרו יקרים שתמיד תשאפו להשביע נחת זה לזה כאשר תרגישו בכם בשעה זו, ודעו, אשר ברגע שתתחילו לדרוש דרישות זה מזה הנה כבר אושרכם מכם והלאה".

אהבתם? שתפו חברים!



סמליל תגובות לכתבה   תגובות לכתבה


למאמרים בנושא זוגיות בנישואין
זוגיות בנישואין
למאמרים בנושא מסביב לחתונה
מסביב לחתונה
למאמרים בנושא יום החתונה
יום החתונה
למאמרים בנושא ניהול משק-בית
ניהול משק-בית
למאמרים בנושא דברי תורה לחתונה
דברי תורה לחתונה
למאמרים בנושא תפילות לחתונה וברכות
תפילות לחתונה וברכות