|
איש ואשתו - חלק ג'- אופיו של הבית![]()
מאת: הרב ליאור אנגלמן
הקמת הבית מתאפיינת לעתים בתחושה כי 'הגענו אל המנוחה ואל הנחלה'. מצאנו את שאהבה נפשנו, זכינו לחיות ביחד, להקים בית בישראל... חווית המימוש והבקשה לישב בשלווה משרות נעימות גדולה, אך גם מסוכנות מאין כמוהן.פורסם בבאהבה ובאמונה, מכון מאיר - http://www.machonmeir.org.ilהמימוש. הקמת הבית מתאפיינת לעתים בתחושה כי 'הגענו אל המנוחה ואל הנחלה'. מצאנו את שאהבה נפשנו, זכינו לחיות ביחד, להקים בית בישראל. מימשנו את חלומנו. לעתים ההרגשה הזאת היא פרי תחושת הזוג כבר בתחילת דרכו ולפעמים מופיעה תחושת המימוש לאחר שהקים הזוג את הבית שחלם עליו. חווית המימוש והבקשה לישב בשלווה משרות נעימות גדולה, אך גם מסוכנות מאין כמוהן. משהו בחוסנם של קירות הבית עלול להשכיח מן המתגוררים בו את מעורבותם לאשר מתחולל מחוצה להם. תחושת הביטחון והמחשבה כי הגענו אל פסגת ייעודנו יש בהן כדי למנוע התקדמות, וליצור בית הקופא על שמריו. הסכנה אינה מאיימת על ההתפתחות הפיזית של הבית, היא עלולה לפגוע בעיקר בתוכנו של הבית, בחוסנו הרוחני. זוג הנותן לכותלי הבית להוות מסך בפני העולם ומבקש להתמסר לשלוותו הפרטית, הופך עד מהרה את בית חלומותיו למשכן של אגואיזם ופרטיות, ואת גן העדן שהקים - לשממה מוסרית. הבית הופך עד מהרה כלוב של זהב משולל חיים, יופי נטול חן. מבט כלפי מעלה. זוג התנאים הראשון בפרקי אבות, יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, משרטטים קווי מתאר לבית יהודי ערכי. החשש הראשון הוא שתחושת המימוש בבית תאפיל על הצורך להתקדם, ללמוד ולהתפתח רוחנית ומוסרית. כנגד הסיכון הזה מדריך יוסי בן יועזר: "יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם" (אבות א, ד). מבט למטה. כאמור, יש בקירות הבית כדי להשכיח מן הדרים בו את אלה שנותרו בחוץ, אותן בריות שלא שפר עליהן הגורל, שנשללה מהן המנוחה ומעולם לא זכו לנחלה. קשה להבחין בצער הבריות מתוך נינוחות הבית שלנו. על כן מדריך יוסי בן יוחנן איש ירושלים כיצד בונים בית ירושלמי אמיתי: "יהי ביתך פתוח לרווחה" (שם משנה ה'). הבית נפתח לרווחה, האטימות ממנו והלאה, בני הבית מעניקים לעניים, ורואים את החסד כמשימת העל של ביתם. אמנם בית של חסד עלול ליצור בגומלי החסדים תחושה של עליונות כלפי המקבלים, על כן מדגיש ר' יוסי "ויהיו עניים בני ביתך". לאחר שהביטו בני הבית למטה וגילו מי נזקק לעזרתם, הופכים הם אותו לבן ביתם, שווה בין שווים. מבט בגובה העיניים. מסיים ר' יוסי את הדרכתו ואומר: "ואל תרבה שיחה עם האישה". מפליא הדבר, שהרי לא ניתן לבנות בית שכזה בלא שיחה עם האישה. למותר לציין כי בלא קשר ראוי בין איש ואשתו, סופם של התורה והחסד שהבית מפיק להישחק ולהעלם. אהבתם? שתפו חברים!
![]() ![]() |
![]()
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
![]() |
|
![]() ![]() ![]() |